בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ג'בארין

החלטה

בפניי בקשות סותרות: בקשה מטעם התובעת לחייב את הנתבע בהוצאות בסך 1,000 ₪ על כך שלא הגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו וביקש מהתובעת להמציאם (שוב) לידיו, ובקשה מטעם הנתבע לאפשר לו להגיש באיחור תצהירי עדות מטעמו.

עובדות והליכים רלוונטיים

בתאריך 19/06/11 הגישה התובעת נגד הנתבע בבימ"ש השלום ברחובות תביעה "כספית" בסדר דין מהיר ע"ס 10,729 ₪. בכתב התביעה נתבע פיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לתובעת באירוע מיום 5.10.08 ע"י רכב של הנתבע.

בתאריך 4/09/11 התקבל בבימ"ש השלום ברחובות כתב הגנה מטעם הנתבע, כאשר הנתבע מיוצג בו ע"י עו"ד משה מצליח (מאוחר יותר דווח כי ייצוג זה נעשה מטעם חברת הביטוח שביטחה את הרכב כשהיה שייך למבוטחה, הבעלים הקודמים של הרכב). בסעיף 12 לכתב ההגנה הנ"ל הועלתה טענת חוסר סמכות מקומית ועל כן ביקש הנתבע להעביר את התיק לבית המשפט המוסמך ליד אזור מגוריו- בימ"ש השלום בחדרה. יצוין כי בכתב ההגנה מוכחשת חבות הנתבע ונטען, בין היתר, כי הרכב של הנתבע לא היה מעורב באירוע מושא התביעה.

בתאריך 7/12/11 התקבלו בבימ"ש השלום ברחובות שני תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת וכן חוות דעת כלכלית.

בתאריך 4/03/12 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת בדבר אי הסכמה לפסוק בתיק בדרך של פשרה כאמור בסעיף 79א' לחוק בתי המשפט וכן בקשה לקביעת מועד דיון הוכחות חדש לשם שמיעת ראיות ועדי הצדדים. על גבי הודעה זו ניתנה החלטה שלפיה ייקבע התיק להמשך טיפול ע"י המנ"ת.

בתאריך 2/12/12 התקיים דיון בבימ"ש השלום ברחובות. ביהמ"ש הורה על העברת הדיון לבימ"ש השלום בת"א לפי בקשת הצדדים וכן על הגשת כתב הגנה מתוקן ע"י הנתבע. בנוסף, בהסכמת הצדדים, הורה ביהמ"ש על שחרור ב"כ הנתבע (עו"ד משה מצליח) מייצוג הנתבע בתיק שכן לדברי חברת הביטוח הנתבע איננו מבוטח ע"י חברת הביטוח שביטחה את הבעלים הקודם של הרכב, ולדבריה לנתבע אין אצלה כיסוי ביטוחי.

בתאריך 24/01/13 התקבלה בבימ"ש השלום בת"א הודעה מטעם ב"כ הנתבע החדש (עו"ד ג'מיל ג'בארין) ובה הבהרה לגבי הצד המיוצג ע"י עו"ד ג'מיל ג'בארין, שהוא הנתבע (מוחמד ג'בארין) ולא התובעת (בזק), כפי שהצהיר בטעות. להודעה צורף ייפוי כוח מיום 30.11.12 לייצוג הנתבע.

בתאריך הנ"ל התקבל לביהמ"ש כתב ההגנה המתוקן כאשר הנתבע מיוצג בו ע"י עו"ד ג'מיל ג'בארין. יצוין כי גם בכתב הגנה זה נטען, בין היתר, כי רכב הנתבע לא היה מעורב באירוע מושא התביעה.

בתאריך 3/03/13 הוגשה לביהמ"ש התחייבות בעל דין מטעם התובעת כנדרש בסעיף 214יא(ה) לתקסד"א.

בתאריך הנ"ל ניתנה על-ידי החלטה לפיה על ב"כ הנתבע להבהיר מדוע לא הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע.

בתאריך 10/03/13 הגיש ב"כ הנתבע הודעה בה הסביר ב"כ הנתבע מדוע טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע, כאשר לדבריו הדבר נובע מאי קבלת תצהירי העדות מהתובעים או מעוה"ד הקודם שייצג את הנתבע. בהחלטתי מאותו יום הוריתי על העברת ההודעה לתגובת ב"כ התובעת.

בתאריך 11/03/13 הוגשה לביהמ"ש תגובת התובעת שבה ציינה ששלחה לב"כ הנתבע את תצהירי העדות הראשית בתאריך ה-6/03/13 וזאת אף ששלחה כבר בעבר את התצהירים לב"כ הנתבע הקודם ועל אף שהובהר לב"כ הנתבע הנוכחי כי תצהירי התובעת מצויים בידי עו"ד משה מצליח ובמערכת נט המשפט.

התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בהוצאות בסך 1,000 ש"ח שנגרמו לה בגין משלוח חוזר של התצהירים מטעמה.

בתאריך 17/03/13 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת ובקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית. בתשובה, מביע ב"כ הנתבע תמיהה על בקשת ב"כ התובעת לדחות את בקשתו ולחייב את הנתבע בהוצאות, שכן קדמה למשלוח שיחת טלפון שבה ב"כ התובעת הסכים באדיבות למשלוח ומשבהודעת הנתבע לביהמ"ש לא הייתה כל בקשה אלא רק הבהרה בדבר הסיבות לאי הגשת תצהירים מטעמו.

על כן, מבקש הנתבע לדחות את בקשת התובעת לחיוב בהוצאות ולהורות על מתן אורכה לצורך הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו.

יצוין כי בתיק זה קבועה בפניי ישיבה מקדמית ביום 17.11.13 בשעה 9:30.

הכרעה

בנסיבות העניין, ומשהיוזמה לבירור סיבת אי הגשת תצהירי העדות הייתה של ביהמ"ש, אינני מוצא לנכון לפסוק הוצאות לטובת התובעת, מה גם שמדובר בנסיבות מיוחדות שנוצרו בתיק זה (לרבות בעניין חילופי הייצוג) וייתכן שדברים נפלו בין הכיסאות. מכל מקום, לא שוכנעתי כי הייתה טרחה כה משמעותית שמצדיקה פסיקת הוצאות בשלב זה, כאשר בהמשך הדרך יוכלו הצדדים להתייחס גם להוצאות הליכי הביניים בתיק.